×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע יורה דעה צ״אשו״ע
;?!
אָ
דין בשר וחלב שנתערבו, ובו ח׳ סעיפים (א) בָּשָׂר וּגְבִינָה שֶׁנָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, מֻתָּרִים, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהָדִיחַ מְקוֹם נְגִיעָתָן. וּמֻתָּר לָצוּר אוֹתָם בְּמִטְפַּחַת אַחַת, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה. (ב) כָּל מִידֵי דְּבָעֵי הֲדָחָה, כְּגוֹן לְהַנִּיחַ בְּשַׂר הֶתֵּר צוֹנֵן בִּקְעָרָה שֶׁל אִסוּר צוֹנֵן, אָסוּר לְכַתְּחִלָּה, דִּלְמָא אָכִיל בְּלֹא הֲדָחָה. וְדַוְקָא מְבֻשָּׁל, דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ בַּהֲדָחָה, אֲבָל מִידֵי דְּאוֹרְחֵיהּ בַּהֲדָחָה, כְּגוֹן בָּשָׂר חַי וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שָׁרֵי לְכַתְּחִלָּה. {הַגָּה: וְדַוְקָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַחְלוּחִית קְצָת, אֲבָל דָּבָר יָבֵשׁ, מַמָּשׁ, אִם לֹא בָּלַע הַכְּלִי רַק בְּצוֹנֵן, מֻתָּר לְהַנִּיחַ בּוֹ דָּבָר יָבֵשׁ בְּלֹא הֲדָחָה כְּלָל (ד״ע). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קכ״ב.} (ג) צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בָּשָׂר בַּלֶּחֶם, שֶׁאִם יִגַּע בּוֹ, אָסוּר לְאָכְלוֹ עִם גְּבִינָה. וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ גְּבִינָה, שֶׁאִם יִגַּע בּוֹ, אָסוּר לְאָכְלוֹ עִם בָּשָׂר. (ד) בָּשָׂר וְחָלָב רוֹתְחִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ יַחַד, וַאֲפִלּוּ בָּשָׂר צוֹנֵן לְתוֹךְ חָלָב רוֹתֵחַ אוֹ חָלָב צוֹנֵן לְתוֹךְ בָּשָׂר רוֹתֵחַ, הַכֹּל אָסוּר, מִשּׁוּם דְּתַתָּאָה גָּבַר. אֲבָל חָלָב רוֹתֵחַ שֶׁנָּפַל עַל בָּשָׂר צוֹנֵן, אוֹ בָּשָׂר רוֹתֵחַ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ חָלָב צוֹנֵן, קוֹלֵף הַבָּשָׂר, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר מֻתָּר. {וּבְמָקוֹם שֶׁהַבָּשָׂר צָרִיךְ קְלִיפָה, אִם לֹא קִלְּפוּהוּ וּבִשְּׁלוֹ כָּךְ, מֻתָּר בְּדִיעֲבַד (אָרֹךְ כְּלָל כ״ט).} וְהֶחָלָב, מֻתָּר כֻּלּוֹ (רמב״ם ור״ת ור״י וע״פ). וְאִם נָפְלוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה צוֹנְנִין, מֵדִיחַ הַבָּשָׂר, וּמֻתָּר. (ה) מָלִיחַ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵיאָכֵל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, דְּהַיְנוּ כְּעֵין מָלִיחַ שֶׁמּוֹלְחִים לִקְדֵרָה, וְשָׁהָה כְּדֵי מְלִיחָה לִקְדֵרָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֱדִיחוֹ מִקְרֵי אֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְאַחַר שֶׁשָּׁהָה בְּמִלְחוֹ שִׁעוּר מְלִיחָה לֹא מִקְרֵי אַחַר כָּךְ רוֹתֵחַ (תּוֹסָפוֹת וְהָרא״ש פכ״ה וּסְמַ״ג לְחַד שִנּוּיָא). וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל, כְּגוֹן בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה וְהוּא לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת מִצְוָה, יֵשׁ לִסְמֹךְ אַמְּקִלִּין. אֲבָל בְּלָאו הָכֵי, אֵין לְהָקֵל כְּלָל (ת״ה סִימָן קנ״ט). אֲפִלּוּ לֹא נִמְלַח הַבָּשָׂר מִשְּׁנֵי צְדָדִין, רַק מִצַּד אֶחָד, כָּל שֶׁנִּמְלַח מְלִיחָה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, מִחְשָׁב רוֹתֵחַ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א סי׳ רס״ה). אֲבָל כָּל שֶׁלֹּא נִמְלַח כָּל כָּךְ, מִחְשָׁב צוֹנֵן, אֲפִלּוּ נִמְלַח מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲנַן אֵין בְּקִיאִין בַּדָּבָר, וְיֵשׁ לָנוּ לְחַשֵּׁב אֲפִלּוּ מְלִיחַת צָלִי, כְּרוֹתֵחַ (אָרֹךְ כ״י). וְטוֹב לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.} וּמָלִיחַ כְּעֵין מָלִיחַ דְּבָעֵי לֵהּ לְאָרְחָא, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהֵדִיחוֹ, הָוֵי אֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא שְׁרָאוֹ בְּמַיִם דִּינוֹ כְּרוֹתֵחַ, לֶאֱסֹר כְּדֵי קְלִיפָה. וְאֵין חִלּוּק בֵּין מָלִיחַ עֶלְיוֹן וְתָפֵל תַּחְתּוֹן לְמָלִיחַ תַּחְתּוֹן וְתָפֵל עֶלְיוֹן, לְעוֹלָם הַמָּלִיחַ מַבְלִיעַ בַּתָּפֵל וְאֵינוֹ בּוֹלֵעַ מִמֶּנּוּ. הִלְכָּךְ, בָּשָׂר וּגְבִינָה הַמְּלוּחִים שֶׁנָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, צָרִיךְ לִקְלֹף שְׁנֵיהֶם מְקוֹם נְגִיעָתָם. וְאִם אֶחָד מֵהֶם מָלוּחַ וְהַשֵּׁנִי תָּפֵל, הַמָּלוּחַ מֻתָּר בַּהֲדָחָה וְהַתָּפֵל צָרִיךְ קְלִיפָה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכָל מְלִיחָה אָנוּ מְשַׁעֲרִין בס׳ (רֹב הַמּוֹרִים קַמָּאֵי וּבַתְרָאֵי). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ק״ה כֵּיצַד נוֹהֲגִין. וְהָא דְּטָהוֹר מָלוּחַ וְטָמֵא תָּפֵל שָׁרֵי, הַיְנוּ שֶׁהַטָּמֵא יָבֵשׁ, אֲבָל אִם הוּא דָּבָר צָלוּל, נֶאֱסָר הַטָּהוֹר, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, בּוֹלֵעַ מֵהָאִסּוּר שֶׁאֶצְלוֹ וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים (כֵּן מַשְׁמָע בְּמָרְדְּכַי וְכֵן כָּתַב בְּהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְש״ד וּסְמַ״ג וְהַגָּהַת מָרְדְּכַי). וְדַוְקָא שֶׁהַטָּהוֹר לַח קְצָת, אֲבָל אִם הוּא יָבֵשׁ לְגַמְרֵי, אֵינוֹ בּוֹלֵעַ מִדָּבָר לַח שֶׁאֶצְלוֹ.} וְאִם הֵם יְבֵשִׁים, אֲפִלּוּ הֵם מְלוּחִים, אוֹ לַחִים וְלֹא מֵחֲמַת מְלִיחָה, סָגֵי בַּהֲדָחָה. {הַגָּה: כָּל צִיר מִבָּשָׂר שֶׁנִּמְלַח, אֲפִלּוּ לֹא נִמְלַח רַק לְצָלִי, חָשׁוּב רוֹתֵחַ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ט בְּשֵׁם מ״כ וְש״ד וְהג״א מאוֹר זָרוּעַ וַאֲגֻדָּה פכ״ה). וְלָכֵן אִם נָפַל צִיר עַל הַגְּבִינָה אוֹ עַל כְּלִי, אוֹסֵר (אָרֹךְ). אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַבָּשָׂר אוֹסֵר, דְּלֹא נֶחְשָׁב רוֹתֵחַ, מִכָּל מָקוֹם הַצִּיר חָשׁוּב אֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ. וְצִיר שֶׁל בָּשָׂר שֶׁאוֹסֵר, שֶׁנָּפַל עַל הַכְּלִי, צָרִיךְ הַגְעָלָה. וְאִם הוּא כְּלִי חֶרֶס, צָרִיךְ שְׁבִירָה (ש״ד שָׁם ואו״ה). וְאִם לֹא נָפַל רַק עַל מָקוֹם אֶחָד, בִּכְלִי עֵץ וְכַיּוֹצֵא בוֹ, קוֹלֵף מְקוֹמוֹ, וְדַיּוֹ (או״ה וְעַיֵּן לְקַמָּן ס׳ צ״ח ההג״ה א׳).} (ו) הֵיכָא אָמְרִינָן דְּאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כְּדֵי קְלִיפָה, כְּשֶׁאֵין שׁוּם אַחַת מֵהַחֲתִיכוֹת שְׁמֵנָה, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁמֵנָה כֻּלָּהּ אֲסוּרָה (עַיֵּן לְקַמָּן סי׳ ק״ה סי״א), וְכֵן חֲבֶרְתָּהּ אֲסוּרָה כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַשֻּׁמָּן מְפַעְפֵּעַ {וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ק״ה.} (ז) הָא דִּמְפַלְּגִינָן בֵּין נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ לְאֵינוֹ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, הָנֵי מִלֵּי בְּבָשָׂר חַי, אֲבָל צָלִי רוֹתֵחַ שֶׁנָּפַל לְמָלִיחַ, אֲפִלּוּ נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, בָּעֵי קְלִיפָה (עי׳ ס״ק כ׳). וְאִם יֵשׁ בּוֹ בְּקָעִים, אוֹ שֶׁהוּא מְתֻבָּל בְּתַבְלִין וְהוּא צָלִי רוֹתֵחַ – כֻּלּוֹ אָסוּר. {הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אָפוּי וּמְבוּשָׁל (מהרא״י בהגה׳ ש״ד וְהַגָּהַת מָרְדְּכַי וּסְמַ״ק וְרש״ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ הֵם צוֹנְנִים, דִּינָא הָכֵי (בֵּית יוֹסֵף לְדַעַת הרא״ש ובת״ה וְטוּר), וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג אִם אֵין הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.} (ח) אֵין בָּשָׂר בְּחָלָב נֶאֱסָר עַל יְדֵי מְלִיחָה אוֹ עַל יְדֵי כִּבּוּשׁ, אֶלָּא בַּאֲכִילָה, אֲבָל לֹא בַּהֲנָאָה.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) כל מידי כו׳ – כמ״ש במתני׳ ובלבד כו׳ וקאמר בגמ׳ נהי כו׳ וז״ש ודוקא כו׳:
(ליקוט) כל כו׳ ודוקא כו׳ – ערש״י בחולין ה׳ א׳ ד״ה ותיפוק כו׳. פי׳ אאסור ולא אהיתר דלשון ותיפוק משמע אאיסור והא דלא פריך אהיתר משום דארבא ליכא למיפרך דלא הזכיר היתר לכתחלה ואשוחט ג״כ ל״ל משום די״ל דס״ל כמ״ד מדיח ובלא״ה צריך הדחה משום דם שע״פ משא״כ בבשר דא״צ בצלי הדחה ועמש״ל סי׳ ק״כ ס״ח (בס״ק י״ב) (ע״כ):
(ב) (ליקוט) ודוקא כו׳ – במה״ב הביא ראיה לזה ממה שנאמר וישימו החלבים על החזות ועתוס׳ ח׳ ב׳ ד״ה לא כו׳ ואינו ראיה דמן התורה ודאי דמותר ועוד כהנים זריזין הן והרא״ה חלק שם ע״ש קי״ב א׳ (ע״כ):
(ליקוט) ודוקא כו׳ – מדפריך בחולין ח׳ ב׳ וניתקן חדא כו׳ ופרש״י חלבים בשוק למכור ועהג״א שם ד״ה מכאן כו׳ וטעמו דמשום ניקוד הבשר סגי בהדחה דחלב כחוש הוא וכמ״ש בסי׳ ס״ד ע״ש משא״כ בחלבים ממש דבעי שפשוף כמש״ש ועמש״ש (ע״כ):
(ג) ודוקא דבר כו׳ – עתוס׳ דע״ז ל״ב א׳ ד״ה והא. ומכאן פר״ת כו׳: (ד) ובמקום שהבשר כו׳ – עש״ך דר״ל אם נבלל הקליפה שאינו מכירו דומיא דחלב שמתיר בש״ע וכרעת ר״ת בתוס׳ שם ד״ה תניא וע״ל סי׳ ס״ט סט״ז בהג״ה ואם נשתמש כו׳ שכ׳ כדעת ריב״א: (ה) דהיינו כעין כו׳ – תוס׳ בחולין שם ומנחות כ״א א׳ מדאמרינן שם דדם שבישלו אינו עובד עליו וכן דם שמלחו ואמר להו בהדדי ש״מ דתרוייהו חד טעמא משום דמליח כרותח וכמ״ש רש״י שם ופריך שם אלא טעמא דמיעטיה קרא כו׳ אלמא מליחת קדשים אינן נאכלין מחמת מלחן ואמר שם וכן לקדירה:
(ליקוט) דהיינו כעין כו׳ – עתוס׳ דחולין שם ד״ה ה״מ כו׳ וקשיא לר״ת כו׳ וכן דקאמר שם קי״ג א׳ אמר שמואל אין מניחין בשר כו׳ רב ששת מלח כו׳ מ״ט כו׳ ושם קי״ב ב׳ בתר דנייחי דגים כו׳ אלמא אף בשיעור זה אוסר ובשיעור זה ודאי אינו מלוח כ״כ. ת״ה (ע״כ):
(ו) ושהה כדי כו׳ – הר״ן וכמ״ש בה״ג דשיעור מליחה כדי צליה דבהכי חשיב כרותח דצלי ובפחות מכאן עדיין לא נכנס המלח בו ונאכל מחמת מלחו. אבל הרשב״א כתב דאף שהבשר נאכל מחמת מלחו הציר והדם אינן נאכלין מחמת מלחן מיד ואף שיעור כדי שיתן על האור וירתיח א״צ אלא שיהא כבוש אבל לענין מליח ה״ה מיד וכמ״ש הרא״ש בפ׳ כ״ה ס״ס מ״ט ושיעור כבישה כו׳ ובפחות משיעור זה כו׳ וע״ל סי׳ ס״ט סי״ח ועש״ך:
(ליקוט) ושהה כדי כו׳ – כ״כ הר״ג וכ״כ בת״ה ע״ב ב׳ בשם הר״י ברצלוני אבל הוא חלק עליו ממש״ש קי״ב ב׳ בתר דניחי דגים כו׳ אלמא בתוך שיעור פליטת העופות אמרינן דבלעי דגים מינייהו דהוי כרותח (והר״ן דחה זה ע״כ) וע״ל סי׳ ס״ט סי״ח וס״ך (ע״כ):
(ז) וי״א דלאחר כו׳ – תוס׳ קי״ב ב׳ סד״ה ודגים. אירע מעשה בביתו כו׳ אלא צ״ל כו׳ או מטעם שפסק כח המלח כו׳. והנה רוב הפוסקים חולקים על סברא זו וז״ש ולצורך כו׳ ועש״ך: (ח) אפילו לא כו׳ – ע״ל סי׳ ס״ט ס״ד בש״ע ואם לא כו׳: (ט) אבל כל כו׳ – גמ׳ שם: (י) ומליח כעין כו׳ – כפי׳ רש״י שם ושם:
(ליקוט) ומליח כעין כו׳ אפי׳ כו׳ – כן דקדק הראב״ד ממ״ש מחמת מלחו ול״ק עם מלחו (ע״כ):
(יא) ואין חילוק – תוס׳ קי״ג א׳ ד״ה טהור: (יב) הלכך כו׳ – כדין מליח שאוסר כ״ק כמ״ש (ק״ז ב׳) נהי דקליפה לא בעי דבכה״ג בעי קליפה וכמו נגע בחרס של תנור (פסחים ע״ה ב׳ במתני׳) ושוחט בסכין ש״נ (חולין ח׳ ב׳) ואף לדעת המצריכין נטילה כמ״ש הרא״ש בפג״ה: (יג) ואם א׳ כו׳ – גמ׳ שם והדחה כדין צונן: (יד) וי״א כו׳ – כמ״ש בס״ו היכא אמרינן ואנן לא בקיאין בזה: (טו) וציר של כו׳ – ר״ל אם א״א בקליפה וכמש״ו ואם לא כו׳: (טז) היכא כו׳ – כמ״ש צ״ז א׳ וה״ה למליח כמ״ש שם ב׳ שהוא כצלי וז״ש וכן חבירתה כו׳ וכמ״ש שאני חלב דמפעפע ואוסר הגדי וכן כאן ואפילו השמינה אסורה כמ״ש בפסחים ע״ו ב׳ בשר שחוטה שמן כו׳ ואף לוי ל״פ אלא משום דס״ל ריחא לאו מילתא היא (וע״ל סי׳ ק״ס ס״ק נ״ה) וז״ש כולה אסורה וזו ואצ״ל זו קאמר: (יז) הא דמפלגינן כו׳ – דלצלי אוסר כ״ק ומשום צלי ולא משום מליח כיון דנאכל מחמת מלחו ה״ה תפל והוא דעת רשב״א בת״ה והוא אזיל לשיטתו דס״ל דרותח דצלי אינו אוסר אלא כדי קליפה אלא שכתב שיש לחוש לדעת האומרים כדי נטילה אבל להלכה הסכים לסברא הראשונה ועבב״י בסי׳ ק״ה: (יח) וי״א דאפילו – כ״כ תוס׳ וכשיטתם דס״ל דצלי אוסר כדי נטילה וע״כ בצונן איירי ועתוס׳ צ״ו ב׳ ד״ה עד כו׳:
(ליקוט) וי״א דאפי׳ כו׳ – וכמ״ש בע״ז ס״ה ב׳ במתני׳ וגמ׳ דמבוקעות אפי׳ בצונן כולע לאלתר וכמש״ל סי׳ קל״ד ס״ח וסי״א ולאלתר בולע דאם עבר זמן רב אפילו על עדשים ושעורים אסור כמש״ש בס״י ונראה עיקר דעת סה״ת וש״פ דאפילו חי צונן כל שיש בו פילי אסור וכנ״ל ועכא״ח סי׳ תס״ה ס״ג (ע״כ):
(יט) אין בב״ח כו׳ – עמ״ש לעיל סי׳ פ״ז סעיף א׳ בהג״ה:
(ליקוט) אין בב״ח כו׳ – מדפריך בע״ז ל״ה ב׳ בין לר״ח בין כו׳ ולא פריך ג״כ לשמואל משום בב״ח. מרדכי שם פי׳ אלף רס״ו וכ׳ ויש לדחות וע״ל סי׳ צ׳ דחלב שחוטה אינה אלא מדרבנן וכ״ש מתה כמש״ל סי׳ פ״ז ס״ו (דבריו צ״ע) ועתוס׳ שם א׳ ד״ה מפני כו׳ (ע״כ):
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144